יום שישי, 18 ביוני 2010

פרוייקט הדיגיטציה של בית יגאל אלון

רציתי לספר על פרוייקט מדהים שכדאי שכל מי שמתעסק בתיעוד ונהנה לחטט בארכיונים, או סתם כאלה מקיבוצי הצפון שרוצים לדעת מה באמת יש להם ועליהם בארכיון של הקיבוץ שלהם - ידעו. בקיצור... יש בבית יגאל אלון צוות קטן שכבר כמה זמן עוסק בדיגיטציה של ארכיונים בישובי הגליל. הדיגיטציה נעשית בחסות מחלקת היודאיקה של אוניברסיטת הרווארד בארה"ב.

רק להמחשת הגודל, עברתי כבר על ארכיונים של קיבוצים שלהם למעלה מ50,000 תמונות סרוקות (!!!). מצאתי אוצרות מוקלטים כמו חגים, שירים, ילדים מדברים, השכבות בבתי הילדים, משחקי חפשו את המטמון שהוקלטו מרדיו מקומי, וכו, וכו, וכו.

הפרוייקט מקיף צילומים, הקלטות (מסלילים), סרטי וידאו, קלטות אודיו, תמונות, נגטיבים ושקופיות. כרגע יש למעלה מ60 קיבוצים שארכיוניהם נסרקו. בנוסף ישנם אוספים שלמים של צלמים קיבוציים מהצפון שעברו ממקום למקום וצילמו, כמו אבשלום סטרוד, בועז לניר, פטר מירום, ועוד כאלה שעוד לא עברתי עליהם.

אני מקווה שפעם הכל יעלה על הרשת ושכולנו נוכל לראות את כל האוספים. כרגע האוסף האדיר הזה יושב על השרתים של בית יגאל אלון. הטלפון של ניצה קפלן שמרכזת את הפרוייקט הוא 04-6727700. לא תמיד היא נמצאת כי היא עוברת בעצמה מארכיון לארכיון ומנסה לדלות מידע מהארכיונאים על מה שנסרק (הצמדת מידע על כל קובץ שנסרק או הוקלט). בקשו לדבר איתה - היא מקור יוצא דופן למידע לא כתוב והיא ממש אוצר מהלך.

הנה למשל תמונה של המורה שלי למוזיקה, רזי, שעליו כבר כתבתי פעם. את התמונה מצאתי בסריקות של תמונות מהקיבוץ שלי בפרוייקט הדיגיטציה, והחלטתי להמחיש את העושר המדהים שניתן למצוא שם דרך שלושה קבצים שרזי מופיע בהם.



והנה, כאן מתחת, יש הקלטה של שיעור מוזיקה שרזי מעביר לקבוצת סמדר בשנות ה50. כשאני מקשיבה להקלטה אני חושבת על ילדים בגופיות לבנות לפני ארוחת צהריים. ובחוץ חם מאוד. (כדי לשמוע את ההקלטה יש ללחוץ על הכפתור עם המשולש):






והנה שוב רזי מנגן בשבועות בשנות ה40. גם סבתא שלי בקהל (צעירה ויפה, אפרופו נוסטלגיה). אני חושבת שהילדים שבתמונה הם גם הילדים שרזי מלמד בהקלטה - רק בתמונה הם צעירים בכמה שנים:


את שלושת הקבצים האלה מצאתי בין עשרות אלפי תמונות וקבצי שמע שעברתי עליהם בלחיצת כפתור. לפי ניצה יש יותר ממיליון תמונות שעדיין לא ראיתי... מה שהופך את הפרוייקט למעניין כל-כך זו האפשרות ליצור הקשרים חדשים כמו אלה שיצרתי כאן. בארכיונים הפיזיים יש תמיד מישהו שקיטלג את המידע כבר קודם ותייק אותו במקום מסויים. כשהקבצים כ"כ זמינים כמו בפרוייקט הדיגיטציה אפשר פתאום ליצור "ערימות" חדשות ו"תיקים" חדשים מבלי להפר את הסדר הארכיונאי הקיים...

בקיצור, אם יש לכם זיכרון שמישהו צילם או הקליט אתכם ושאולי שמרו את זה בארכיון, ואם אתם מקיבוץ או ישוב אחר בגליל, כדאי לכם לבדוק בבית יגאל אלון. אולי אתם מונצחים בקבצים דיגיטליים.

2 תגובות:

  1. איזה אוצרות! יישר כוחך על שימור הרבדים העתיקים של ילדותנו

    השבמחק
  2. הפוסט הזה מתקשר ישירות לרשומה הקודמת שלך, על חיפוש המניעים למחקר. את יכולה, אם תרצי, למנות כמניע נוסף למלאכה את ההשפעה והתרומה של העבודה שלך על אנשים שייחשפו לתוצאות.
    כמו שאת נהנית מהארכיון הקיבוצי, אנשים אחרים יהנו מהתכנים שאת מציגה בדרכים ומניעים שאינך יכולה לצפות. זה הייתרון בחשיבה פתוחה ולא מגוייסת כפי שאת מתארת.

    השבמחק

כל תגובה שתלמד או תוסיף מידע לנושא תתקבל בברכה. תגובות לא מכבדות או סתם קנטרניות ימחקו.